דף מידע: ניתוחי בלוטות הרוק
ד"ר אורי פלג
מומחה אא"ג- ניתוחי ראש צואר
מנתח בכיר בתחום האף והסינוסים וגידולי ראש-צוואר
ילדים ומבוגרים
מבנה ומיקום
- בלוטות הרוק מחולקות לבלוטות ראשיות (גדולות) ומשניות (זעירות)
- הראשיות (מהגדולה לקטנה) נקראות: הפרוטיס (ליד האוזן), התת לסתית והתת לשונית – בהתאם למיקומן
- המישניות הן בלוטות רוק זעירות (קיימות כמה מאות מהן) שנמצאות בחלל הפה
- המבנה החשוב ביותר שעובר באזור זה הוא עצב הפנים (עצב מס' 7 מבין 12 עצבי הראש):
-
- מוצאו במוח, הוא עובר בתוך עצם הגולגולת – דרך האוזן ויוצא מתחת לתנוך
- משם בכיוון קדמי, עובר בתוך בלוטת הפרוטיס – בתוכה הוא מתפצל לסעיפים שונים
- סעיפים אלה מפעילים את שרירי הפנים: הבעות הפנים, הרמת הגבות, סגירת העיניים, פתיחת הפה, חיוך, שריקה – כל אלה מופעלים ע"י עצב הפנים
מחלות עיקריות בעטיין מומלץ ניתוח
גידולים
- רובם שפירים ומיעוטם ממאירים (יש סוגים שונים של גידולים בשתי הקבוצות)
- הם מתגלים כאשר נראה או נמוש גוש באזור בלוטת הרוק
- אולטראסאונד וביופסיה מסייעים לזיהוי סוג הגידול
- לעיתים נבקש לבצע CT או MRI
- לאחר השלמת הבירור (מידע לגבי הגידול) יתוכנן ניתוח להסרתו, יינתן מידע מלא ע"י הרופא המנתח
אבנים בבלוטות וצינורות הרוק
- בשל מאפייני הרוק, מיקום ומבנה בלוטות הרוק, אבנים נפוצות יותר בבלוטות התת לסתיות
- הגילוי הוא לאחר התנפחות הבלוטה, שעשויה להיות מלווה בזיהום
- בעזרת אולטראסאונד או CT תאובחן האבן
- בחלק מהמקרים ניתן לטפל בשיטה אנדוסקופית – מערכת אופטית שמוחדרת דרך פתחי בלוטות הרוק שבחלל הפה אל צנרת הבלוטה – מאפשר לעיתים הוצאת האבן
- בחלק אחר אין מנוס מכריתת הבלוטה שמהווה "בית חרושת" לאבנים
הניתוח
בלוטת הפרוטיס
- נעשה בהרדמה כללית, דרך חתך בעור ליד האפרכסת ועד לצוואר
- תחילה מזהים את עצב הפנים ואת סעיפיו ושומרים עליהם שלמים
- מסירים את הגידול עם ריקמה בריאה סביבו, על מנת להמנע מהשארת שאריות גידול בצוואר
- בסיום משאירים נקז – צינורית שתפקידה לנקז נוזלים מאזור הניתוח החוצה אל בקבוקון ואקום
- הנקז יוסר לאחר מס' ימים
בלוטת הרוק התת לסתית
- בהרדמה כללית נעשה חתך בעור מתחת ללסת התחתונה (בצוואר העליון)
- לאזור זה מגיע סעיף אחד של עצב הפנים, שאחראי להנעת השפה התחתונה
- נעשה נסיון לזהותו ולשמור עליו שלם, או להמנע מפגיעה בו בטכניקה אחרת
- כמו כן, ליד בלוטה זו עוברים 2 עצבים אל הלשון, שאחראים על התנועה והתחושה
- גם במקרה זה הטכניקה הניתוחית נועדה להמנע מפגיעה בהם
- מסירים את כל בלוטת הרוק עם הגידול
- גם בניתוח זה לרוב מושאר נקז ליום עד מס' ימים
הגוש יישלח לבדיקה פתולוגית כמקובל, על מנת לוודא את סוג הגידול המדוייק.
סיבוכים
- פגיעה בעצב הפנים או עצבי הלשון – תתכן חולשה זמנית למס' חודשים באחוז נמוך של המנותחים או שיתוק לכל החיים (הרבה פחות נפוץ)
- הסיכוי לפגיעה בעצב תלוי במאפייני הגידול (שפיר/ממאיר, גודלו ומיקומו) וכן – בנסיון של המנתח
- הפגיעה בעצב הפנים ניכרת במיוחד אם נפגעת סגירת העין או הפה וכן אם נפגע עצב הלשון. כל מטופל יקבל הסבר פרטני על סיכוייו לכך מהמנתח.
- זיהום, דימום – נדירים יחסית
- הפרשת רוק – חיתוך בלוטת הרוק בניתוח מביא להפרשת רוק בחלל הניתוחי ולהצטברות הנוזל למס' שבועות – במיעוט המטופלים. יטופל ע"י המנתח במעקב שלאחר הניתוח.
- הזעה בהרחת אוכל או באכילה – ישנם עצבים שמפעילים את בלוטות הרוק להפרשת רוק מוגברת בעת הרחת מזון או אכילתו. לעיתים עצבים אלה מתחברים אחרי הניתוח לעור וגורמים להזעה. קורה באחוז נמוך מהמנותחים ולרוב לא מפריע
- חזרת הגידול לאחר ניתוח – נפוץ יותר בגידולים ממאירים מפושטים מאשר בשפירים קטנים.
- כדי להפחית סיכויי חזרת גידול (ולהגדיל סיכוי החלמה מלאה) ולהפחית סיכון לעצבים הללו, עדיף לנתח את הגידולים הללו (ובכלל כל גידול) כאשר הם קטנים
לאחר הניתוח
- יתבצע מעקב במרפאה לוודא שאין בעיות, הוצאת תפרים ומתן תוצאות הבדיקה הפתולוגית
- לעיתים נדרש מעקב ממושך כדי לוודא שאין חזרה של הגידול
- בגידולים סרטניים ייתכן צורך בהקרנות או טיפול תרופתי