דילוג לתוכן

נוזלים באוזניים – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

נוזלים באוזניים הם תופעה שכיחה, במיוחד בקרב ילדים צעירים, אך היא עלולה להופיע גם אצל מבוגרים. מצב זה מתרחש כאשר נוזלים מצטברים באוזן התיכונה, בדרך כלל כתוצאה מהפרעה בניקוז התקין של התעלה האוסטכית – תעלה המחברת בין האוזן התיכונה ללוע האפי.

ברוב המקרים, נוזלים באוזניים חולפים מעצמם תוך מספר שבועות, אך כאשר הם נותרים למשך זמן ממושך, הם עלולים לגרום לירידה בשמיעה ואף להוביל להתפתחות דלקת כרונית. במאמר זה, ד"ר אורי פלג, מומחה אף-אוזן-גרון, מסביר על הגורמים לנוזלים באוזניים, תסמינים נפוצים, שיטות אבחון ודרכי טיפול מומלצות.

מהם הגורמים להצטברות נוזלים באוזניים?

נוזלים באוזן התיכונה מצטברים כאשר הניקוז שלהם נפגע, בדרך כלל בשל בעיה בתפקוד התעלה האוסטכית. התעלה האוסטכית אחראית לאיזון הלחץ בין האוזן התיכונה לסביבה החיצונית, וכאשר היא אינה מתפקדת כראוי, הנוזלים נלכדים מאחורי עור התוף.

הגורמים השכיחים לתפקוד לקוי של התעלה האוסטכית:

  1. הצטננות, שפעת או זיהומים בדרכי הנשימה העליונות – נפיחות ודלקת בריריות הלוע עלולות לגרום לחסימה זמנית של התעלה האוסטכית ולמנוע ניקוז תקין של הנוזלים.
  2. דלקת אוזן תיכונה חריפה – לאחר דלקת חריפה, הנוזלים עלולים להישאר באוזן גם לאחר שהזיהום חלף.
  3. שקד שלישי מוגדל (אדנואידים) – אצל ילדים, שקד שלישי מוגדל עלול לחסום את פתח התעלה האוסטכית ולמנוע ניקוז תקין של נוזלים.
  4. אלרגיות – תגובות אלרגיות גורמות לנפיחות במערכת הנשימה, מה שעלול להוביל להפרעה בניקוז הנוזלים מהאוזן.
  5. מבנה אנטומי בילדים – אצל ילדים, התעלה האוסטכית קצרה יותר ונוטה להיסתם בקלות, ולכן נוזלים באוזן שכיחים יותר בגילאים צעירים.
  6. שינויים בלחץ אוויר – שינויים פתאומיים בגובה, כמו בטיסות או צלילות, עלולים לפגוע באיזון הלחץ באוזן התיכונה ולהוביל להצטברות נוזלים.
  7. עישון פסיבי – חשיפה לעשן סיגריות עלולה לגרום לדלקות כרוניות במערכת הנשימה, מה שעלול להשפיע על ניקוז האוזן התיכונה.

תסמינים של נוזלים באוזניים

התסמינים של נוזלים באוזן התיכונה משתנים בהתאם למשך הזמן שבו הנוזלים מצטברים ולמידת השפעתם על מערכת השמיעה.

תסמינים שכיחים כוללים:

  • ירידה בשמיעה – קושי לשמוע קולות נמוכים, תחושת אוזן סתומה או עמומה.
  • תחושת לחץ באוזן – תחושה של מלאות או לחץ בתוך האוזן, במיוחד לאחר הצטננות.
  • פגיעה באיזון ושיווי משקל – במקרים מסוימים, נוזלים באוזן התיכונה יכולים להשפיע על המערכת הווסטיבולרית ולגרום לסחרחורות או חוסר יציבות.
  • עיכוב בהתפתחות השפה – אצל ילדים, ירידה ממושכת בשמיעה עלולה לגרום לקשיים בהתפתחות הדיבור והשפה.
  • תחושת פקקים באוזניים – חלק מהמטופלים מתארים תחושה דומה לזו שחשים בעת שינויי לחץ בטיסה או בצלילה.
  • החמרת שמיעה ברעש רקע – קושי לשמוע ולהבין דיבור בסביבה רועשת.

אבחון נוזלים באוזניים

כדי לקבוע האם קיימים נוזלים באוזן התיכונה, הרופא מבצע סדרת בדיקות הכוללות:

  1. בדיקה עם אוטוסקופ – מכשיר המאפשר לרופא לצפות במבנה עור התוף ולזהות סימנים לנוזלים.
  2. בדיקת טימפנומטריה – בדיקה המודדת את תנועת עור התוף באמצעות שינויים בלחץ האוויר. כאשר קיימים נוזלים באוזן התיכונה, עור התוף יגיב באופן מוגבל.
  3. בדיקת שמיעה (אודיומטריה) – במקרים שבהם קיים חשד לפגיעה בשמיעה, ייתכן שיומלץ לבצע בדיקת שמיעה כדי לבדוק את מידת הירידה באיכות השמיעה.
  4. בדיקת האדנואידים – כאשר מדובר בילדים עם היסטוריה של בעיות באוזניים, ייתכן שהרופא יבדוק אם יש הגדלה של השקד השלישי שעלולה לחסום את ניקוז הנוזלים.

טיפול בנוזלים באוזניים

הטיפול בנוזלים באוזן תלוי בגורם להצטברותם ובחומרת הבעיה.

1. טיפול שמרני (מעקב והמתנה)

ברוב המקרים, נוזלים באוזניים נעלמים מעצמם תוך מספר שבועות, ולכן רופאים רבים ממליצים להמתין ולבצע מעקב תקופתי. במקרים של נזלת כרונית או הצטננות ממושכת, ניתן לשלב תרסיסים לאף או אנטי-היסטמינים להפחתת הגודש בדרכי הנשימה.

2. טיפול תרופתי

  • סירופים מייבשים – במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בתרופות שמסייעות להפחתת כמות הנוזלים באוזן.
  • טיפול קצר בסטרואידים – ניתן במקרים שבהם יש חשד לדלקת בריריות שגורמת להפרעה בניקוז הנוזלים.
  • אנטיביוטיקה – ניתנת רק אם קיימת עדות לזיהום חיידקי משני או כאשר הנוזלים מתפתחים לדלקת אוזן כרונית.

3. ניתוח כפתורים (צינוריות אוורור)

כאשר הנוזלים נותרים למשך תקופה ממושכת (לרוב מעל שלושה חודשים) או כאשר יש פגיעה משמעותית בשמיעה, ניתן לבצע ניתוח כפתורים. במהלך הניתוח, מבוצע חתך קטן בעור התוף, והכנסת כפתור זעיר שמאפשר לנוזלים להתנקז ולאוויר לזרום בחופשיות לתוך האוזן התיכונה. זהו ניתוח קצר הנעשה בהרדמה כללית, במיוחד בילדים, ונחשב ליעיל מאוד בטיפול בבעיות כרוניות של נוזלים באוזניים.

מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא מומחה אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים:

  • ירידה ממושכת בשמיעה.
  • תלונות חוזרות על אוזניים סתומות אצל ילדים.
  • הפרעה משמעותית בדיבור ובהתפתחות השפה.
  • דלקות אוזניים חוזרות המלוות בחום גבוה וכאבים עזים.

במקרים כאלה, יש צורך בבירור רפואי מעמיק והתאמת טיפול למניעת סיבוכים.

סיכום

נוזלים באוזניים הם תופעה שכיחה, בעיקר בקרב ילדים, אך לעיתים עלולים להימשך ולהשפיע על השמיעה ואיכות החיים. זיהוי מוקדם של הבעיה מאפשר טיפול מותאם ומניעת השלכות ארוכות טווח.

ד"ר אורי פלג, מומחה לאף-אוזן-גרון, מספק אבחון מתקדם וטיפול מיטבי לכל מטופל, תוך התאמת הפתרון היעיל ביותר לכל מצב רפואי. במקרה של חשד לנוזלים באוזניים, מומלץ לפנות לבדיקה מקצועית כדי לוודא שהשמיעה לא נפגעת ושאין צורך בהתערבות נוספת

תמונה של ד

ד"ר אורי פלג

ד"ר אורי פלג הוא בעל ניסיון רב עם ילדים וניתוחי ילדים, עם גישה ייחודית, הבנה, וים של סבלנות להקלה והרגעה של פחדים וחששות מהניתוח.

חשוב: כל האמור באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי אצל רופא מומחה!

כל הזכויות על תוכן האתר שמורות לדר' אורי פלג, אין להשתמש או לפרסם בשום מדיה בתוכן האתר ללא אישור מראש ובכתב מדר' פלג.

להתחלת השיחה
אפשר לעזור?
היי 👋 כאן נציג ממרפאת אורי פלג,
איך אפשר לעזור לך?