מהי ברוטראומה ומדוע היא גורמת לכאבי אוזניים?
כדי להבין את מקור הבעיה, חשוב להכיר את מבנה האוזן. מאחורי עור התוף נמצא חלל הנקרא האוזן התיכונה. חלל זה מלא באוויר ואמור להיות בלחץ זהה ללחץ האוויר החיצוני. האיזון הזה מושג באמצעות צינור דק בשם 'תעלת אוסטכיוס' (או חצוצרת השמע), המחברת בין האוזן התיכונה לחלק האחורי של האף (הלוע האפי). במצב תקין, התעלה נפתחת ונסגרת באופן טבעי בזמן פעולות כמו פיהוק או בליעה, ומאפשרת לאוויר להיכנס או לצאת מהאוזן התיכונה, ובכך משווה את הלחצים.
כשאנחנו טסים, לחץ האוויר בתא הנוסעים משתנה במהירות. בזמן ההמראה, לחץ האוויר בתא יורד. כתוצאה מכך, הלחץ באוזן התיכונה הופך גבוה יחסית, והאוויר הכלוא דוחף את עור התוף החוצה. בדרך כלל, האוויר העודף משתחרר בקלות דרך תעלת אוסטכיוס. הבעיה המרכזית מתרחשת בנחיתה. במהלכה, לחץ האוויר בתא המטוס עולה במהירות. כעת, הלחץ באוזן התיכונה נמוך יותר מהלחץ החיצוני, מה שגורם לעור התוף להידחף פנימה. מצב זה יוצר תת-לחץ (ואקום) באוזן התיכונה. אם תעלת אוסטכיוס אינה נפתחת ביעילות כדי להכניס אוויר ולהשוות את הלחצים, התוצאה היא כאבי אוזניים חזקים, תחושת אטימות, ירידה זמנית בשמיעה ולעיתים אף סחרחורת. מצב זה נקרא ברפואה 'ברוטראומה'.
הסיפור דומה גם בצלילה
בצלילה התהליך דומה אך עוצמתי הרבה יותר. ככל שאנו מעמיקים במים, לחץ המים על הגוף (והאוזניים) עולה באופן דרמטי. כבר במטרים הראשונים הלחץ על עור התוף גובר משמעותית. ללא השוואת לחצים יזומה ומתמדת, עור התוף נדחף פנימה בעוצמה, מה שמוביל לכאב עז ובמקרים חמורים עלול לגרום לנזק ואף לקרע בעור התוף.
דרכים יעילות למניעת כאבים והשוואת לחצים
הבשורות הטובות הן שברוב המקרים ניתן למנוע את אי הנעימות באמצעות מספר טכניקות פשוטות ויעילות. המפתח הוא לפעול באופן יזום, בעיקר לקראת הנחיתה בטיסה ובמהלך ההעמקה בצלילה.
טכניקת ולסלבה (פמפום): הכלי החשוב ביותר
השיטה המוכרת והיעילה ביותר להשוואת לחצים נקראת 'תמרון ולסלבה'. כך מבצעים אותה נכון:
- סגירת הנחיריים: צבטו את האף בעזרת האצבע והאגודל כדי לאטום אותו לחלוטין.
- פה סגור: שמרו על הפה סגור.
- נשיפה עדינה: נשפו אוויר בעדינות דרך האף הסגור. פעולה זו דוחפת אוויר דרך תעלת אוסטכיוס אל האוזן התיכונה.
חשוב מאוד לבצע את הפעולה בעדינות. נשיפה חזקה מדי עלולה לגרום נזק. תרגישו 'קליק' או 'פופ' קטן באוזניים כאשר הלחצים משתווים. יש לחזור על הפעולה כל כמה דקות במהלך הנחיתה, ואף לעיתים תכופות יותר בצלילה, עוד לפני שמרגישים כאב.
שיטות נוספות להקלה בטיסה
בטיסה, במיוחד אצל ילדים שמתקשים לבצע פמפום, ניתן להיעזר בשיטות המעודדות פתיחה טבעית של תעלת אוסטכיוס:
- מציצת סוכריה או לעיסת מסטיק: פעולות אלה מגבירות את ייצור הרוק ומעודדות בליעה תכופה, המפעילה את השרירים סביב תעלת אוסטכיוס ופותחת אותה.
- פיהוק: פיהוק רחב הוא דרך מצוינת לפתוח את התעלות.
- שתיית מים: שתיית מים בלגימות קטנות מעודדת גם היא בליעה.
- להישאר ערים: חשוב להישאר ערים בזמן הנחיתה, שכן במצב שינה איננו בולעים בתדירות מספקת והלחץ עלול להצטבר.
טיפים חשובים לצוללנים
בצלילה, השוואת הלחצים קריטית וחייבת להתבצע באופן תכוף.
- השוואת לחצים מוקדמת ותכופה: התחילו להשוות לחצים כבר על פני המים, וחזרו על הפעולה כל חצי מטר של העמקה. אל תחכו לכאב.
- ירידה איטית ועם הרגליים למטה: העמקה איטית והדרגתית מאפשרת יותר זמן להשוואת לחצים. ירידה במנח אנכי (רגליים למטה) מקלה על פתיחת התעלות לעומת ירידה עם הראש למטה.
- אם כואב, עצרו ועלו מעט: אם אתם חשים כאב, זהו סימן שלא הצלחתם להשוות לחצים. עצרו את הירידה, עלו מעט למעלה עד שהכאב חולף, נסו להשוות לחצים שוב, ורק אז המשיכו להעמיק.
המלצות לבעלי רגישות או בעיות אוזניים ידועות
אנשים הסובלים מצינון, אלרגיות, סינוסיטיס, או מצבים כרוניים כמו נוזלים באוזניים ודלקות אוזניים חוזרות, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מברוטראומה. הסיבה לכך היא שהבצקת והגודש בריריות האף והלוע חוסמים את הפתח של תעלת אוסטכיוס ומקשים על תפקודה.
מה ניתן לעשות לפני הטיסה?
אם אתם יודעים שאתם רגישים או שאתם מצוננים, כדאי להיערך מראש:
- תרסיסי מי מלח: שימוש בתרסיס מי מלח לאף כשעה לפני הטיסה ובמהלכה יכול לסייע בניקוי הריריות והפחתת הגודש.
- תרופות מפחיתות גודש: ניתן לשקול שימוש בתרופות המכילות פסאודואפדרין (בכדורים) או בתרסיסי אף המכווצים כלי דם (כמו אוטריווין). יש להשתמש בהם לפי ההוראות, כ-30-60 דקות לפני ההמראה והנחיתה. חשוב לציין כי שימוש ממושך בתרסיסים אלו אינו מומלץ ויש להיוועץ ברופא.
- הימנעות מצלילה: הדבר החשוב ביותר: אם אתם מצוננים או סובלים מגודש משמעותי, הימנעו לחלוטין מצלילה. הסיכון לנזק חמור לאוזניים גבוה מדי.
לאחר הטיסה/צלילה: מה לעשות אם הופיע כאב או ירידת שמיעה?
ברוב המקרים, תחושת האטימות והכאב הקל חולפים מעצמם תוך מספר שעות עד יממה, לעיתים בעזרת המשך ביצוע פמפומים עדינים. עם זאת, ישנם מצבים המצריכים בדיקה רפואית.
מתי יש לפנות לבדיקת רופא אא"ג?
פנו לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון אם אתם חווים אחד או יותר מהתסמינים הבאים לאחר טיסה או צלילה:
- כאב חזק שאינו חולף לאחר 24 שעות.
- ירידה משמעותית בשמיעה.
- סחרחורת סיבובית (ורטיגו).
- טינטון (צפצופים באוזניים) שלא היה קיים קודם.
- הפרשה דמית או נוזלית מהאוזן.
בבדיקה, הרופא ישתמש באוטוסקופ כדי להסתכל על עור התוף. הוא יוכל לאבחן האם קיימים נוזלים שהצטברו באוזן התיכונה, דימום, או במקרים חמורים יותר, נקב בעור התוף. לעיתים תתבצע גם בדיקת שמיעה כדי להעריך את היקף הפגיעה.
הטיפול בנזקי ברוטראומה
הטיפול ברוב המכריע של המקרים הוא שמרני ומטרתו להקל על התסמינים ולאפשר לגוף להחלים. הטיפול עשוי לכלול:
- משככי כאבים: תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (כמו איבופרופן) יכולות לסייע בהפחתת הכאב והדלקת.
- מפחיתי גודש: המשך שימוש בתרסיסי אף או כדורים להפחתת גודש יכול לסייע בפתיחת תעלת אוסטכיוס וניקוז הנוזלים.
- זמן וסבלנות: לגוף לוקח זמן לאזן את הלחצים ולספוג את הנוזלים. בדרך כלל, התסמינים משתפרים משמעותית תוך מספר ימים.
- במקרים של קרע בעור התוף: רוב הקרעים הקטנים נסגרים מעצמם תוך מספר שבועות. בתקופה זו חשוב מאוד למנוע כניסת מים לאוזן. במקרים נדירים בהם הקרע גדול ואינו נסגר, ייתכן ויהיה צורך בהתערבות כירורגית.
