במצב תקין, הדמעות יוצאות מהעין דרך פתחים בעפעפיים (הסמוכים לאף) ומשם אל צינור הדמעות שסופו נפתח בתוך האף.
מסיבה שאינה ברורה בד”כ, מופיעה חסימה של מוצא הדמעות באף. תעלת דמעות חסומה תתבטא בדמעת ממושכת או הפרשה מוגלתית מפתחי הדמעות בעיניים. בחלק מהמטופלים עלולה להופיע דלקת בדרכי הדמעות, שתתבטא בנפיחות ואודם בעפעף התחתון. ישנם גורמים נוספים לדמעת והפרשה מהעין. על כן, האבחנה וההחלטה על צורך בניתוח נעשית ע”י רופא/ת עיניים, מומחה/ית לדרכי הדמעות (שייך לתחום בעיניים שנקרא אוקולו-פלסטיקה).
הטיפול בחסימת דרכי דמעות הוא בניתוח שנקרא DCR. ישנן שתי אפשרויות לביצוע הניתוח:
האחת, דרך חתך בעור העפעף התחתון בסמוך לאף (נקרא EXTERNAL DCR).
השנייה (המודרנית יותר), מבוצעת בהרדמה כללית, ללא חתך בעור, דרך פתחי האף ובתוך חלל האף בעזרת מצלמה.
נקרא ENDOSCOPIC DCR.
מטרת הניתוח היא ליצור פתח חדש לניקוז הדמעות לאף.
בסיום הניתוח מכניסים צינורית סיליקון מיוחדת מפתחי הדמעות בעיניים, הצינורית עוברת דרך דרכי הדמעות אל הפתח החדש שיצרנו. קצה הצינורית יושב בחלל האף. לרוב זה לא מפריע ולא מורגש כלל. לעיתים ניתן לוותר כלל על הכנסת הצינורית (נתון להחלטת המנתח).
לאחר הניתוח יומלץ על טיפול תרופתי ושטיפות אף שמטרתו מניעת זיהום, והחלמה טובה ומוצלחת.
על כך יינתן מכתב מפורט עם השחרור הביתה לאחר הניתוח. חשוב להקפיד על טיפול זה במלואו.
לאחר הניתוח חשוב להימנע מחיטוט באף וגירוד העין כדי שהצינורית לא תצא ממקומה.
הצינורית תוצא ע”י רופא אא”ג או עיניים בביקור מרפאה לאחר 3-6 חודשים. פעולת ההוצאה פשוטה ולא כואבת בד”כ, נמשכת פחות מדקה.
שיעור ההצלחה של הפעולה ניתוחית דרך האף גבוה מאוד, בסביבות ה 95%. במידה ולא יצלח (דמעת/הפרשות יישנו לאחר הניתוח) יוצע לבצע ניתוח חוזר לתיקון החסימה.
איך להימנע מניתוח צינור דמעות סתום
חסימת צינור הדמעות היא מצב רפואי בו אחד או יותר מצינורות הדמעות, האחראים על ניקוז הדמעות מהעיניים לאף, נסתמים.
הגורמים לחסימת צינור הדמעות יכולים להיות מגוונים, ביניהם:
- זיהומים: זיהומים חיידקיים או ויראליים בעיניים או בדרכי הנשימה העליונות.
- דלקות: דלקת הלחמית, דלקת עפעפיים או דלקת שק הדמעות.
- פציעות: פגיעות בעין או באזור העין כתוצאה מתאונה או ניתוח.
- מחלות עור: פסוריאזיס, אקזמה או דרמטיטיס אטופית.
- שינויים הורמונליים: גיל המעבר אצל נשים.
- גורמים מולדים: מומים מולדים במערכת הדמעות.
הסימפטומים של חסימת צינור דמעות כוללים:
- דמעת יתר: דמעות זולגות מהעיניים ללא הפסקה, גם כאשר אינכם בוכים.
- אודם בעיניים: אדמומיות וכאב בעיניים.
- נפיחות בעפעפיים: נפיחות בעפעפיים התחתונים.
- קרום בעיניים: היווצרות קרום צהוב או ירוק על הריסים.
- קושי בראייה: טשטוש ראייה כתוצאה מדמעות על העדשות.
חשוב לפנות לרופא עיניים אם אתם סובלים מהסימפטומים של חסימת צינור דמעות.
הרופא יבצע בדיקה גופנית ויבצע בדיקות נוספות, כגון בדיקת ראייה ובדיקת פלורוסצאין, כדי לאבחן את הגורם לחסימה.
הטיפול בחסימת צינור דמעות תלוי בגורם החסימה:
- זיהומים: טיפול אנטיביוטי או אנטי-ויראלי.
- דלקות: טיפול טיפות עיניים אנטי-דלקתיות או תרופות דרך הפה.
- פציעות: טיפול תרופתי או ניתוח, בהתאם לחומרת הפציעה.
- מחלות עור: טיפול במחלת העור.
- שינויים הורמונליים: טיפול הורמונלי.
- גורמים מולדים: טיפול ניתוחי.
בנוסף לטיפול הרפואי, ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון לחסימת צינור דמעות:
- הקפידו על היגיינת עיניים טובה: שטפו את הידיים לפני נגיעה בעיניים. הסירו איפור עיניים לפני השינה. השתמשו במגבות נקיות ויבשות לפנים ולעיניים.
- טפלו בזיהומים: טפלו בזיהומים עיניים או זיהומים בדרכי הנשימה העליונות בהקדם האפשרי.
- הימנעו מעישון: עישון עלול להגביר את הסיכון לחסימת צינור דמעות.
- הקפידו על תזונה בריאה: תזונה בריאה יכולה לחזק את מערכת החיסון ולסייע במניעת זיהומים.
- טפלו במחלות עור: טפלו במחלות עור הפוגעות בעיניים.
- השתמשו בדמעות מלאכותיות: אם אתם סובלים מיובש בעיניים, השתמשו בדמעות מלאכותיות כדי לשמור על לחות העיניים.
חשוב לציין שמידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. תמיד מומלץ לפנות לרופא עיניים לקבלת האבחון והטיפול הטובים ביותר.
הזכויות על מסמך זה ונוסחו שמורות לדר’ אורי פלג. המידע במסמך זה הינו כללי ומיועד להשלמת מידע למטופלים בלבד.
כל הכתוב במסמך זה אינו תחליף לייעוץ פרטני אצל רופא מומחה.
