דלקת אוזניים מופיעה ברוב התינוקות, פעם אחת או יותר, בדרך כלל בגילאים 6-24 חודשים.
היא מתאפיינת בהופעת כאבים חזקים בעיקר בלילה, אי שקט ולעיתים חום גבוה.
לרוב הדלקת מופיעה אחרי מחלה וראלית, שמתבטאת בנזלת וחום גבוה. לעיתים היא מלווה בהפרשה מוגלתית מהאוזן.
במקרים נדירים יחסית עשויים להופיע סיבוכים של דלקת אוזן תיכונה כמו נפיחות ואודם מאחורי האפרכסת – מסטואידיטיס, דלקת קרום המוח ואחרים.
בעשורים האחרונים מספר מחקרים הראו כי ניתן לא לטפל באנטיביוטיקה מייד עם תחילת הסימפטומים, אלא לבצע מעקב צמוד של הרופא המטפל. זאת במידה ואין חום גבוה, מצבו של התינוק טוב (ערני, אוכל ושותה) ואין סיבוכים כנ”ל.
הטיפול במקרה זה כולל משככי כאבים (כמו אקמול או נורופן / אדוויל או שילוב שלהם) תוך המתנה מספר ימים שדלקת האוזניים תחלוף מעצמה. גישה זו מקובלת כבר שנים רבות בכל העולם המערבי.
החלטה על כך נעשית ע”י הרופא המטפל ומחייבת את מעקבו הצמוד!
מומלץ, במידה ויש סימפטומים המחשידים לדלקת אוזנים, לפנות לבדיקת רופא ילדים או אא”ג. יש להיות זהירים בהחלטה שלא לטפל באנטיביוטיקה מפאת הסיכוי (הנמוך אומנם) לסיבוכים, ולבצע מעקב רפואי צמוד במידה ואין מתחילים טיפול אנטיביוטי.
במקרה של דלקות חוזרות (4 אירועים או יותר בחצי שנה, או, 6 או יותר בשנה) רצוי להתייעץ עם מומחה לאא”ג.
במצב זה יש לשקול טיפול אנטיביוטי מניעתי ובמקרים מסויימים אף ניתוח כפתורים.
בכל חשש לירידה במצב התינוק/ת (לא ערני/ת, לא מגיב/ה כרגיל, מקיא/ה, לא שותה, לא נותן/ת שתן וכו’) או בחשש לסיבוך (כמו אודם ונפיחות מאחורי האפרכסת) – יש לפנות מיידית לרופא/ה או למיון
הזכויות על מסמך זה ונוסחו שמורות לדר’ אורי פלג. המידע במסמך זה הינו כללי ומיועד להשלמת מידע למטופלים בלבד.
כל הכתוב במסמך זה אינו תחליף לייעוץ פרטני אצל רופא מומחה.
