דימום מהאוזן: המדריך המלא לגורמים, אבחון ודרכי הטיפול

מראה של דם הניגר מהאוזן הוא ללא ספק אירוע מלחיץ ומדאיג, בין אם מדובר בכם או בילדכם. התגובה הראשונית היא לרוב בהלה ואי ודאות לגבי חומרת המצב ודרכי הפעולה הנכונות. חשוב להבין כי דימום מהאוזן, המכונה בשפה הרפואית 'אוטורגיה' (Otorrhagia), אינו מצב תקין והוא מהווה נורת אזהרה המחייבת התייחסות מקצועית. במדריך זה, אני, ד"ר אורי פלג, אסביר בצורה מקיפה ומפורטת על הסיבות האפשריות להופעת הדימום, מה עליכם לעשות באופן מיידי, כיצד מתבצע האבחון במרפאה ומהן אפשרויות הטיפול הקיימות, כדי שתוכלו לגשת למצב עם יותר ידע ופחות חרדה.

בקצרה...

דימום מהאוזן הוא תסמין המחייב תמיד בדיקה רפואית דחופה. הגורמים יכולים לנוע מפציעה שטחית בתעלת האוזן, דרך קרע בעור התוף כתוצאה מדלקת או חבלה, ועד לחבלת ראש משמעותית. הטיפול הראשוני הוא כיסוי האוזן בגזה נקייה והימנעות מהחדרת חפצים. האבחון והטיפול ייקבעו על ידי רופא אף אוזן גרון בהתאם למקור הדימום.

מדוע יש דם באוזן? הסיבות השכיחות לדימום

דימום מהאוזן יכול לנבוע ממספר גורמים, החל מבעיות מקומיות וקלות יחסית ועד למצבים רפואיים מורכבים הדורשים התערבות מיידית. זיהוי נכון של המקור הוא המפתח למתן טיפול הולם. להלן הסיבות המרכזיות:

פציעה של תעלת האוזן החיצונית

זוהי אחת הסיבות הנפוצות ביותר, ובדרך כלל גם הפחות חמורה. העור העדין המצפה את תעלת השמע החיצונית רגיש מאוד ועלול להיפצע בקלות. דימום כזה מתרחש לרוב כתוצאה מ:

  • ניקוי אגרסיבי: שימוש במקלוני צמר גפן (קיסמי אוזניים), מפתחות, סיכות ראש או כל חפץ חד אחר לניקוי האוזן עלול לגרום לשריטה או חתך בעור התעלה.
  • גירוד: גירוד עז בתוך האוזן באמצעות הציפורניים עלול לפצוע את העור.
  • גוף זר: הכנסת גוף זר לאוזן, תופעה שכיחה בעיקר בקרב ילדים, עלולה לפצוע את התעלה בעת הכנסתו או בעת ניסיון הוצאתו.

במקרים אלו, הדימום הוא בדרך כלל קל, מלווה בכאב מקומי, ולרוב חולף מעצמו. עם זאת, כל פציעה כזו עלולה להזדהם ולגרום לדלקת, ולכן חשוב להיבדק.

קרע בעור התוף (נקב בתופית)

עור התוף הוא ממברנה דקה המפרידה בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה. קרע או נקב בעור התוף הוא גורם שכיח נוסף לדימום. הדימום יכול להיות מלווה בכאב פתאומי וחד, ירידה בשמיעה, תחושת אטימות או צפצופים באוזניים (טינטון). הסיבות לקרע בעור התוף מגוונות:

  • טראומה ישירה: חדירת חפץ חד לעומק תעלת האוזן, כמו מקלון ניקוי, עלולה לגרום לניקוב ישיר של עור התוף.
  • חבלת לחץ (ברוטראומה): שינויי לחץ פתאומיים וחזקים, כמו סטירת לחי על האוזן, צלילה מהירה, פיצוץ בקרבת מקום או אפילו התעטשות חזקה מאוד, עלולים ליצור לחץ אוויר גבוה שיגרום לקרע.
  • דלקת אוזן תיכונה חריפה: אחת הסיבות הנפוצות ביותר, במיוחד בילדים. במהלך דלקת אוזניים חריפה, נוזלים ומוגלה מצטברים בחלל האוזן התיכונה ומפעילים לחץ על עור התוף. לעיתים, הלחץ כה גדול עד שהוא גורם לקרע קטן בעור התוף, דרכו מתנקזים הנוזלים המוגלתיים המעורבבים בדם החוצה. במצב זה, הכאב העז שאפיין את הדלקת לרוב פוחת בפתאומיות עם יציאת ההפרשה.

דלקת אוזן חיצונית חמורה

דלקת חריפה של תעלת השמע החיצונית, המכונה גם "אוזן השחיינים" (Otitis Externa), עלולה לגרום לנפיחות קשה, אודם וכאב עז באוזן. במקרים חמורים, העור המודלק והבצקתי עלול לדמם באופן ספונטני או כתוצאה ממגע קל. הדימום יהיה לרוב מעורב בהפרשה מוגלתית או מימית.

חבלת ראש משמעותית

זוהי הסיבה המסוכנת והדחופה ביותר לדימום מהאוזן. חבלה חמורה בראש, כגון תאונת דרכים, נפילה מגובה או מכה חזקה, עלולה לגרום לשבר בבסיס הגולגולת. במצב זה, הדימום מהאוזן הוא סימן לפגיעה מבנית חמורה. הדימום עשוי להיות מעורב בנוזל מוחי שדרתי (CSF), מה שמעניק לו מראה מימי וורדרד. דימום מהאוזן לאחר חבלת ראש מהווה מצב חירום רפואי המחייב פינוי מיידי לבית חולים.

מה לעשות במצב של דימום מהאוזן: עזרה ראשונה

אם אתם או אדם קרוב חווים דימום מהאוזן, חשוב לפעול בצורה נכונה כדי למנוע נזק נוסף. עקבו אחר הכללים הבאים:

  1. אל תכניסו דבר לאוזן: הימנעו לחלוטין מהכנסת צמר גפן, מקלוני אוזניים, טיפות או כל חפץ אחר לתעלת האוזן. פעולה זו עלולה להחמיר את הפציעה, לדחוף גופים זרים פנימה או להחדיר זיהום.
  2. כסו את האוזן בעדינות: הניחו חתיכת גזה סטרילית או בד נקי על פתח האוזן החיצוני כדי לספוג את הדם. אין להפעיל לחץ או לנסות לחסום את הדימום.
  3. שבו או שכבו עם הראש מוטה: הטו את הראש כך שהאוזן המדממת פונה כלפי מטה, כדי לאפשר לדם להתנקז החוצה ולא להצטבר בתעלה.
  4. פנו לבדיקה רפואית בהקדם: זהו הצעד החשוב ביותר. כל מקרה של דימום מהאוזן דורש בירור אצל רופא. אם הדימום הופיע לאחר חבלת ראש, יש לפנות לחדר מיון באופן מיידי. במקרים אחרים, יש לפנות לבדיקת רופא אף אוזן גרון בהקדם האפשרי.

אבחון במרפאה: כיצד מאתרים את מקור הדימום?

כאשר תגיעו למרפאה, אבצע תהליך אבחון יסודי כדי להבין את שורש הבעיה. התהליך כולל מספר שלבים:

תשאול רפואי (אנמנזה)

אשאל אתכם שאלות מפורטות על נסיבות הופעת הדימום: מתי זה התחיל? האם קדמה לו חבלה, כאב, או מחלת חום? האם אתם סובלים מירידה בשמיעה, סחרחורת או צפצופים? האם נהגתם לנקות את האוזניים עם חפצים? מידע זה חיוני כדי למקד את החשד הקליני.

בדיקה פיזיקלית עם מכשור מתקדם

השלב המכריע באבחון הוא הבדיקה הישירה של האוזן. אני משתמש באוטוסקופ או במיקרוסקופ מיוחד לבדיקת אוזניים, המאפשרים הגדלה ותאורה מיטבית. במהלך הבדיקה אבחן:

  • את תעלת האוזן החיצונית: אחפש סימני פציעה, חתכים, שריטות, גופים זרים או סימני דלקת חריפה.
  • את עור התוף: אבדוק את שלמותו, צבעו ומנחו. אבחן אם קיים נקב בעור התוף, מה גודלו ומיקומו, והאם ישנם סימני דלקת או דם מאחוריו, באוזן התיכונה.

ברוב המקרים, בדיקה זו מספיקה כדי להגיע לאבחנה מדויקת.

בדיקות הדמיה

במקרים של טראומה קשה או חשד לשבר בגולגולת, אפנה את המטופל לביצוע בדיקת CT של הראש ועצמות הרקה. הדמיה זו מאפשרת לראות בפירוט את מבני העצם של הגולגולת והאוזן הפנימית ולאתר שברים או פגיעות מורכבות אחרות.

דרכי הטיפול בדימום מהאוזן: מותאם לגורם

הטיפול נקבע באופן ישיר על פי האבחנה. אין טיפול אחיד לכל המקרים, והגישה חייבת להיות מותאמת אישית למקור הבעיה.

טיפול בקרע בעור התוף

במרבית המקרים של קרעים קטנים, במיוחד אלו הנגרמים מדלקת, עור התוף מחלים באופן עצמאי תוך מספר שבועות עד חודשים. הטיפול במצב זה מתמקד במניעת זיהום: יש להימנע לחלוטין מהרטבת האוזן (במקלחת או בבריכה) ולעיתים יינתנו טיפות אוזניים אנטיביוטיות. במקרים של קרע גדול שאינו נסגר מעצמו, או הגורם לירידה משמעותית בשמיעה ודלקות חוזרות, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לתיקון עור התוף (טימפנופלסטיקה).

טיפול בדלקת אוזן

אם מקור הדימום הוא דלקת, הטיפול יתמקד בסילוק הזיהום. בדלקת אוזן חיצונית, הטיפול כולל ניקוי יסודי של התעלה על ידי רופא אא"ג ומתן טיפות אוזניים המכילות אנטיביוטיקה וסטרואידים. בדלקת אוזן תיכונה, לעיתים יינתן טיפול אנטיביוטי דרך הפה. בילדים הסובלים מדלקות חוזרות ונשנות המצריכות התערבות, לעיתים נשקול לבצע ניתוח כפתורים, המסייע בניקוז נוזלים ומניעת הצטברות לחץ.

טיפול בפציעה בתעלה

פציעות שטחיות לרוב אינן דורשות טיפול מיוחד מלבד שמירה על האזור יבש ונקי. במקרים מסוימים, כדי למנוע זיהום משני, יירשמו טיפות אנטיביוטיות למספר ימים.

טיפול בחבלת ראש

כאמור, זהו מצב חירום הדורש אשפוז, השגחה וטיפול רב תחומי בבית החולים. הטיפול יתמקד בייצוב מצבו הכללי של המטופל וטיפול בפגיעת הראש ובשברים, כאשר הדימום מהאוזן הוא רק אחד התסמינים של הפגיעה הנרחבת.

מילה ממני, ד"ר אורי פלג

"כרופא אף אוזן גרון, וגם כאבא בעצמי, אני פוגש מדי יום הורים מודאגים שמתמודדים עם נזלת בלתי פוסקת אצל ילדיהם. אני מכיר מקרוב את הלילות הלבנים ואת חוסר האונים שמתלווה לכך. החלטתי לכתוב את המאמר הזה מתוך רצון עמוק להעניק להורים ידע וכלים מעשיים. חשוב לי שתדעו להבדיל בין הצטננות פשוטה לבין מצב שמצריך התערבות, שתבינו מה עומד מאחורי התסמינים ושתרגישו בטוחים יותר בטיפול שאתם מעניקים לילדיכם. המטרה שלי היא לא רק לטפל בבעיה הרפואית, אלא להחזיר את השקט הנפשי למשפחה, ולאפשר לילדים לנשום בחופשיות, לישון טוב ולחזור להיות פשוט ילדים."

שאלות נפוצות

כן, כל דימום מהאוזן מחייב בדיקה רפואית. גם אם הסיבה פשוטה כמו שריטה בתעלה, חשוב לשלול גורמים חמורים יותר כמו קרע בעור התוף או פגיעה עמוקה יותר. אם הדימום הופיע לאחר חבלה בראש, הוא נחשב למצב חירום רפואי מיידי.
באופן חד משמעי, לא. ניקוי עם מקלוני צמר גפן הוא אחד הגורמים המובילים לפציעות בתעלת האוזן, לקרע בעור התוף ואף לדחיסת השעווה פנימה ויצירת פקק. האוזן היא איבר בעל מנגנון ניקוי עצמי. מומלץ לנקות רק את החלק החיצוני של האפרכסת עם מגבת.
הדבר תלוי בגודל הקרע ובגורם לו. קרעים קטנים, במיוחד לאחר דלקת, יכולים להחלים לחלוטין תוך 4 עד 8 שבועות. קרעים גדולים יותר שנגרמו מחבלה עלולים לקחת זמן רב יותר או לא להחלים כלל, ואז יש לשקול התערבות ניתוחית. חשוב להיות במעקב של רופא אא"ג.
במצב כזה, אין לנסות להוציא את החפץ לבד בבית. ניסיון כזה עלול לדחוף את הגוף הזר עמוק יותר ולגרום נזק חמור לעור התוף או לעצמות השמע. יש לפנות באופן מיידי לבדיקת רופא אף אוזן גרון, אשר מצויד בכלים המתאימים להוצאת הגוף הזר בבטחה תחת ראייה ישירה.
בדרך כלל, טיסה אינה גורמת לדימום ישיר אלא אם קיים מצב רפואי קודם. עם זאת, שינויי הלחץ במהלך המראה ונחיתה עלולים לגרום לברוטראומה (חבלת לחץ) ולקרע בעור התוף, בעיקר אם אתם סובלים מגודש באף או צינון. קרע כזה יכול לגרום לדימום. אם אתם טסים כשאתם מצוננים, מומלץ להשתמש בתרסיס להפחתת גודש באף לפני הטיסה.

סיכום

נזלת אצל ילדים היא תופעה שכיחה ומטרידה, אך ברוב המכריע של המקרים היא אינה מסוכנת וחולפת בעזרת טיפול תומך פשוט בבית. המפתח הוא סבלנות והבנה של התהליכים הטבעיים של הגוף. עם זאת, חשוב להיות ערניים לסימני האזהרה המצביעים על בעיה מורכבת יותר, כמו נזלת ממושכת, חום גבוה, כאבים או קשיי נשימה משמעותיים. במצבים אלו, אל תהססו לפנות לייעוץ של רופא אף אוזן גרון. אבחון מדויק ובזמן יכול למנוע סיבוכים, להביא להקלה מהירה ולשפר משמעותית את איכות החיים של ילדכם. זכרו, אף נושם הוא המפתח לשינה טובה, אכילה תקינה והתפתחות בריאה.

תמונה של ד"ר אורי פלג

ד"ר אורי פלג

ד"ר אורי פלג הוא בעל ניסיון רב עם ילדים וניתוחי ילדים, עם גישה ייחודית, הבנה, וים של סבלנות להקלה והרגעה של פחדים וחששות מהניתוח.

חשוב: כל האמור באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי אצל רופא מומחה!

כל הזכויות על תוכן האתר שמורות לדר' אורי פלג, אין להשתמש או לפרסם בשום מדיה בתוכן האתר ללא אישור מראש ובכתב מדר' פלג.