בלוטת הרוק – הסבר

בלוטות הרוק מחולקות לבלוטות ראשיות ומשניות (או גדולות וזעירות). הראשיות (מהגדולה לקטנה) נקראות: הפרוטיס (ליד האוזן), התת לסתית והתת לשונית – בהתאם למיקומן. המישניות הן בלוטות רוק זעירות (קיימות כמה מאות מהן) שנמצאות בחלל הפה.

הבעיות העיקרות שבגללן מומלץ ניתוח בבלוטות רוק הוא גידולים ואבנים.

גידולים: רובם שפירים ומיעוטם ממאירים (יש סוגים שונים של גידולים בשתי הקבוצות). הם מתגלים כאשר נראה או נמוש גוש באזור בלוטת הרוק. אולטראסאונד וביופסיה מסייעים לזיהוי סוג הגידול. לעיתים נבקש לבצע CT  או  MRI. במידה ובוצע יש להביא לביקור המרפאה תוצאות ודיסק.

לאחר השלמת הבירור (מידע לגבי הגידול) יתוכנן ניתוח להסרתו.

אבנים: בשל מאפייני הרוק, מיקום ומבנה בלוטות הרוק, אבנים נפוצות יותר בבלוטות התת לסתיות. הגילוי הוא לאחר התנפחות הבלוטה, שעשויה להיות מלווה בזיהום. בעזרת אולטראסאונד או CT תאובחן האבן. בחלק מהמקרים ניתן לטפל בשיטה אנדוסקופית – מערכת אופטית שמוחדרת דרך פתחי בלוטות הרוק שבחלל הפה אל צנרת הבלוטה – מאפשר לעיתים הוצאת האבן. בחלק אחר אין מנוס מכריתת הבלוטה שמהווה “בית חרושת” לאבנים.

המבנה החשוב ביותר שעובר באזור זה הוא עצב הפנים. עצב זה מוצאו במוח. הוא עובר בתוך עצם הגולגולת – דרך האוזן ויוצא מתחת לתנוך. משם בכיוון קדמי, עובר בתוך בלוטת הפרוטיס – בתוכה הוא מתפצל לסעיפים שונים שמפעילים את שרירי הפנים. למשל, הבעות הפנים, הרמת הגבות, סגירת העיניים, פתיחת הפה, חיוך, שריקה – כל אלה מופעלים ע”י עצב הפנים.

הניתוח:

הפרוטיס – נעשה בהרדמה כללית, דרך חתך בעור ליד האפרכסת ועד לצוואר מגיעים אל בלוטת הרוק, מזהים את עצב הפנים ואת סעיפיו ושומרים עליהם שלמים. מסירים את הגידול עם ריקמה בריאה סביבו, על מנת להמנע מהשארת שאריות גידול בצוואר. בסיום משאירים נקז- צינורית שתפקידה לנקז נוזלים מאזור הניתוח החוצה אל בקבוקון ואקום. הנקז יוסר לאחר מס’ ימים.

תת לסתית –  בהרדמה כללית נעשה חתך בעור מתחת ללסת התחתונה (בצוואר העליון). לאזור זה מגיע סעיף אחד של עצב הפנים, שאחראי להנעת השפה התחתונה. נעשה נסיון לזהותו ולשמור עליו שלם, או להמנע מפגיעה בו בטכניקה אחרת. כמו כן, ליד בלוטה זו עוברים 2 עצבים אל הלשון, שאחראים על התנועה והתחושה. גם במקרה זה הטכניקה הניתוחית נועדה להמנע מפגיעה בהם. מסירים את כל בלוטת הרוק עם הגידול.  גם בניתוח זה לרוב מושאר נקז ליום – מס’ ימים.

הגוש יישלח לבדיקה פתולוגית כמקובל,  על מנת לוודא את סוג הגידול המדוייק.

סיבוכים ובעיות:

  • פגיעה בעצב הפנים או עצבי הלשון – תתכן חולשה זמנית למס’ חודשים באחוז נמוך של המנותחים) או שיתוק לכל החיים (פחות נפוץ) – הסיכוי תלוי במאפייני הגידול (שפיר/ממאיר, גודלו ומיקומו) וכן – בנסיון של המנתח. הפגיעה ניכרת במיוחד אם נפגעת סגירת העין או הפה וכן אם נפגע עצב הלשון. כל מטופל יקבל הסבר פרטני על סיכוייו לכך מהמנתח.
  • זיהום, דימום – נדירים יחסית
  • הפרשת רוק – חיתוך בלוטת הרוק בניתוח מביא להפרשת רוק בחלל הניתוחי ולהצטברות הנוזל למס’ שבועות – במיעוט המטופלים. יטופל ע”י המנתח במעקב שלאחר הניתוח.
  • הזעה בהרחת אוכל או באכילה – ישנם עצבים שמפעילים את בלוטות הרוק להפרשת רוק מוגברת בעת הרחת מזון או אכילתו. לעיתים עצבים אלה מתחברים אחרי הניתוח לעור וגורמים להזעה. קורה באחוז נמוך מהמנותחים ולרוב לא מפריע.
  • חזרת הגידול – נפוץ יותר בגידולים ממאירים מפושטים מאשר בשפירים קטנים.

כדי להפחית סיכויי חזרת גידול (ולהגדיל סיכוי החלמה מלאה) ולהפחית סיכון לעצבים הללו, עדיף לנתח את הגידולים הללו (ובכלל כל גידול) כאשר הם קטנים.

לאחר הניתוח: יתבצע מעקב במרפאה לוודא שאין בעיות, הוצאת תפרים ומתן תוצאות הבדיקה הפתולוגית. לעיתים נדרש מעקב ממושך כדי לוודא שאין חזרה של הגידול.


הזכויות על מסמך זה ונוסחו שמורות לדר’ אורי פלג. המידע במסמך זה הינו כללי ומיועד להשלמת מידע למטופלים בלבד.

כל הכתוב במסמך זה אינו תחליף לייעוץ פרטני אצל רופא מומחה

דלקת בבלוטת הרוק

דלקת בבלוטות הרוק, הידועה גם בשם סיאלואדניטיס, היא מצב בו אחת או יותר מבלוטות הרוק הגדולות בגוף מתנפחות ומתדלקות. בלוטות הרוק אחראיות לייצור רוק, נוזל חיוני לעיכול, לחות הפה ובריאות השיניים.

סוגים עיקריים של דלקת בבלוטות הרוק:

  • דלקת זיהומית: נגרמת על ידי חיידקים או וירוסים. הסוג הנפוץ ביותר הוא חזרת, הנגרמת על ידי וירוס.
  • דלקת לא זיהומית: נגרמת מגורמים שאינם זיהומיים, כגון מחלות אוטואימוניות, תופעות לוואי של תרופות או חסימה בצינורות הרוק.
  • תסמונת סיוגרן: מחלה אוטואימונית הפוגעת בבלוטות הרוק וגורמת ליובש בפה ובעיניים.

תסמינים של דלקת בבלוטות הרוק:

  • נפיחות: בלוטת הרוק הפגועה תתנפח ותהיה רגישה למגע.
  • כאב: ייתכן שתסבלו מכאב באזור הבלוטה הפגועה, במיוחד בזמן אכילה או דיבור.
  • יובש בפה: ייתכן שתסבלו מיובש בפה, קושי בבליעה וריח רע מהפה.
  • קושי לפתוח את הפה: במקרים חמורים, ייתכן שיהיה קשה לפתוח את הפה לרווחה.
  • חום: במקרים של דלקת זיהומית, ייתכן שתסבלו מחום, צמרמורות ותסמינים דמויי שפעת.

אבחון דלקת בבלוטות הרוק:

הרופא יאבחן דלקת בבלוטות הרוק על סמך התסמינים שלך, בדיקה גופנית ובדיקות נוספות, כגון:

  • אולטרסאונד: הדמיה באמצעות גלי קול.
  • סיור CT: הדמיה באמצעות רנטגן ממוחשב.
  • סיאלוגרפיה: צילום רנטגן של בלוטות הרוק עם חומר ניגודי.
  • בדיקות דם: לבדיקת נוכחות זיהום או מחלות אוטואימוניות.

טיפול בדלקת בבלוטות הרוק:

הטיפול בדלקת בבלוטות הרוק תלוי בסוג הדלקת ובגורם לה. במקרים של דלקת זיהומית, הרופא ירשום אנטיביוטיקה או תרופות אנטי-ויראליות. במקרים של דלקת לא זיהומית, הטיפול יתמקד בהפחתת התסמינים וטיפול בגורם הבסיסי. אפשרויות טיפול אפשריות כוללות:

  • תרופות: תרופות להפחתת כאב ונפיחות, תרופות להגברת ייצור הרוק ותרופות אנטי-דלקתיות.
  • דחיסות חמות: הנחת דחיסות חמות על האזור הפגוע מספר פעמים ביום יכולה לעזור להפחית נפיחות וכאב.
  • עיסוי: עיסוי עדין של בלוטות הרוק יכול לעזור לשחרר חסימות בצינורות הרוק.
  • שינויים באורח החיים: שתייה מרובה של מים, הימנעות מאלכוהול וקפאין ושמירה על היגיינת פה טובה יכולים לעזור להקל על התסמינים ולמנוע הישנות של הדלקת.

מניעת דלקת בבלוטות הרוק:

ניתן למנוע דלקת זיהומית בבלוטות הרוק על ידי שמירה על היגיינת פה טובה ושטיפת ידיים תכופה. ניתן למנוע דלקת לא זיהומית בבלוטות הרוק על ידי טיפול נכון במחלות אוטואימוניות וטיפול בתופעות לוואי של תרופות.

Picture of ד

ד"ר אורי פלג

ד"ר אורי פלג הוא בעל ניסיון רב עם ילדים וניתוחי ילדים, עם גישה ייחודית, הבנה, וים של סבלנות להקלה והרגעה של פחדים וחששות מהניתוח.

חשוב: כל האמור באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי אצל רופא מומחה!

כל הזכויות על תוכן האתר שמורות לדר' אורי פלג, אין להשתמש או לפרסם בשום מדיה בתוכן האתר ללא אישור מראש ובכתב מדר' פלג.

להתחלת השיחה
אפשר לעזור?
היי 👋 כאן נציג ממרפאת אורי פלג,
איך אפשר לעזור לך?
דילוג לתוכן