סינוסיטיס בילדים: המדריך המלא להורים מודאגים

האם סינוסיטיס נפוצה בילדים כמו במבוגרים?

זו אחת השאלות הראשונות שהורים שואלים, והתשובה מעט מורכבת. סינוסיטיס היא דלקת של הריריות המצפות את מערות הפנים, אותם חללי אוויר בעצמות הגולגולת. כדי שתתפתח דלקת משמעותית, הסינוסים צריכים להיות מפותחים. אצל תינוקות וילדים קטנים, הסינוסים עדיין בתהליך התפתחות. הסינוסים האתמואידליים (בין העיניים) והמקסיריים (בלחיים) קיימים בלידה אך הם קטנים מאוד. הסינוסים הפרונטליים (במצח) והספנואידליים (בעומק האף) מתפתחים רק בגילאי בית הספר המוקדמים ומגיעים לגודלם המלא רק בגיל ההתבגרות.

מסיבה אנטומית זו, סינוסיטיס אמיתית, ובמיוחד סינוסיטיס כרונית, פחות שכיחה בקרב ילדים צעירים מאוד. עם זאת, ילדים בכל הגילאים בהחלט יכולים לסבול מסינוסיטיס חריפה (אקוטית). מצב זה מתפתח בדרך כלל כסיבוך של הצטננות ויראלית (נזלת) שנמשכת זמן רב. הווירוס גורם לבצקת ונפיחות בריריות האף, מה שחוסם את פתחי הניקוז הזעירים של הסינוסים. הנוזלים נלכדים בתוך הסינוס, וסביבה לחה זו מהווה כר פורה לצמיחת חיידקים, מה שמוביל לזיהום חיידקי משני, כלומר, סינוסיטיס חריפה.

תסמינים של סינוסיטיס בילדים: מתי כדאי לחשוד?

התסמינים של סינוסיטיס בילדים יכולים להיות פחות ברורים מאשר אצל מבוגרים, ולעיתים קרובות נראים כמו הצטננות "עקשנית" במיוחד. חשוב לשים לב למשך התסמינים ולשילוב ביניהם. אלו הסימנים המרכזיים שצריכים להדליק נורה אדומה:

• נזלת מוגלתית ממושכת: זהו התסמין המרכזי. בעוד שנזלת שקופה או לבנה אופיינית לזיהום ויראלי, נזלת סמיכה בצבע צהוב או ירוק שנמשכת ברציפות מעל 10 עד 14 ימים, ללא שיפור, מחשידה לזיהום חיידקי משני בסינוסים. הנזלת יכולה לזרום קדימה מהאף או אחורה לכיוון הגרון (נזלת אחורית).
• שיעול לילי טורדני: השיעול בסינוסיטיס נגרם בעיקר מהנזלת האחורית המגרה את הגרון בזמן שכיבה. לכן, הורים רבים מדווחים על ילד שמרגיש יחסית טוב במהלך היום, אך סובל מהתקפי שיעול קשים בלילה המפריעים לשינה.
• ריח רע מהפה (הליטוזיס): נזלת מוגלתית שמצטברת בחללי האף והסינוסים יכולה לגרום לריח לא נעים מהפה, שאינו קשור בהכרח להיגיינת שיניים.
• חום: לעיתים יופיע חום, בדרך כלל לא גבוה, שיכול להופיע ולחלוף לסירוגין. במקרים מסוימים, ייתכן מצב של "מחלה דו-שלבית", שבה הילד מתחיל להחלים מההצטננות ואז חלה החמרה פתאומית עם חזרה של החום והנזלת המוגלתית.

כאב פנים וכאבי ראש, האם זה תמיד סימן?

אצל מבוגרים, לחץ וכאב בפנים הם תלונה קלאסית. אצל ילדים, זה פחות נפוץ. ילדים מתחת לגיל 6 או 7 יתקשו לאתר ולהגדיר "כאב סינוסים". ילדים גדולים יותר, בגילאי בית ספר, עשויים להתלונן על כאב ראש, בעיקר באזור המצח או סביב העיניים. לעיתים נדירות תהיה רגישות בלחיצה עדינה על אזור הלחיים או המצח. באופן כללי, היעדר תלונה על כאב פנים אינו שולל סינוסיטיס בילד.

אבחון סינוסיטיס בילדים: כיצד רופא מאבחן את הבעיה?

האבחנה של סינוסיטיס חריפה בילדים היא בעיקרה קלינית. כלומר, היא מתבססת על הסיפור שההורים מספרים ועל התסמינים האופייניים. כשאני פוגש הורים וילד עם חשד לסינוסיטיס במרפאה, אני מקשיב היטב למשך התסמינים ואופיים. השאלות המרכזיות הן: כמה זמן נמשכת הנזלת? מה צבעה? האם יש שיעול לילי? האם היה חום?

בבדיקה הגופנית, אבחן את חלל האף באמצעות אוטוסקופ או אנדוסקופ (סיב אופטי דק). בבדיקה זו ניתן לעיתים לראות בבירור הפרשה מוגלתית המגיעה מהנחיר האחורי או מאזור פתחי הניקוז של הסינוסים. בדיקה זו גם עוזרת לשלול בעיות אחרות שיכולות לגרום לתסמינים דומים, כמו הגדלה משמעותית של שקד שלישי אצל ילדים (אדנואידים).

בניגוד למבוגרים, הדמיה כמו צילום רנטגן של הסינוסים או CT כמעט ואינה מבוצעת לצורך אבחון סינוסיטיס שגרתית בילדים. הסיבה לכך היא הרצון להימנע מחשיפה לקרינה מיותרת בגיל צעיר. אנו שומרים את בדיקות ההדמיה למקרים בהם יש חשד לסיבוך של הדלקת או במקרים של סינוסיטיס כרונית שאינה מגיבה לטיפול.

זהירות, גוף זר באף!

נקודה חשובה מאין כמוה באבחון, בעיקר אצל פעוטות וילדים קטנים, היא האפשרות של גוף זר התקוע באף. ילדים נוטים לדחוף חפצים קטנים (חרוזים, חלקי צעצוע, פיסות אוכל) לנחיריים. גוף זר שנתקע בנחיר אחד יכול לגרום לתגובה דלקתית מקומית ולנזלת מוגלתית וריח רע מאוד, אך בדרך כלל רק מצד אחד. לכן, אם אתם מבחינים בנזלת מוגלתית ממושכת ובעלת ריח רע מנחיר אחד בלבד אצל ילדכם, חובה לפנות לבדיקת מומחה אף אוזן גרון כדי לשלול ולטפל במצב זה, הדורש הוצאה מהירה של החפץ.

דרכי טיפול בסינוסיטיס אצל ילדים

הטיפול בסינוסיטיס בילדים מותאם לגיל הילד, לחומרת התסמינים ולגורמים נוספים. המטרות העיקריות של הטיפול הן לפתוח את ניקוז הסינוסים, לסלק את הזיהום ולהקל על התסמינים.

טיפול תרופתי וביתי

הבסיס לטיפול, בדומה למבוגרים, הוא טיפול שמרני. במקרים רבים, גם אם יש חשד לזיהום חיידקי, הגוף יכול להתגבר עליו לבד. הטיפולים המומלצים כוללים:

• שטיפות מי מלח: זהו הכלי החשוב והיעיל ביותר. שטיפת חללי האף עם תמיסת מי מלח (סליין) עוזרת לדלל את ההפרשות הצמיגות, לשטוף החוצה גורמים מזהמים ואלרגנים, ולהפחית את הבצקת בריריות. לתינוקות ופעוטות ניתן להשתמש בתרסיסי מי מלח עדינים. לילדים גדולים יותר ניתן ורצוי להשתמש בבקבוק שטיפה ייעודי המאפשר ניקוי יסודי יותר של חללי האף.
• אנטיביוטיקה: אם התסמינים נמשכים מעל 10-14 יום ללא שיפור, או אם יש החמרה משמעותית עם חום גבוה, יש מקום לשקול טיפול אנטיביוטי. הטיפול נועד לחסל את הזיהום החיידקי המשני. חשוב להקפיד על נטילת הטיפול למשך כל התקופה שהומלצה על ידי הרופא, גם אם חל שיפור בתסמינים לאחר ימים ספורים.
• טיפול בגורמי רקע: אצל ילדים רבים, סינוסיטיס חוזרת קשורה למצבים אחרים. אם לילד יש רקע של נזלת אלרגית, שילוב של תרסיס סטרואידי לאף וטיפול אנטיהיסטמיני יכול להפחית את הדלקת האלרגית, לשפר את אוורור האף ולמנוע הישנות. כמו כן, קיים קשר הדוק בין אסתמה של דרכי הנשימה התחתונות לבין דלקת בדרכי הנשימה העליונות (כולל סינוסיטיס). טיפול מאוזן וטוב באסתמה יכול לשפר משמעותית גם את מצב הסינוסים.

מה לגבי מצבים כרוניים או ניתוח?

סינוסיטיס כרונית אמיתית, כאמור, נדירה בילדים. כאשר היא בכל זאת מתרחשת בילדים גדולים יותר, יש צורך בבירור מעמיק יותר כדי לחפש סיבות מבניות (כמו סטייה משמעותית של מחיצת האף), פוליפים, או בעיות רפואיות אחרות. במקרים נדירים מאוד, למשל עקב ציסטה ממקור דנטלי (שן) שחדרה לסינוס המקסילרי, ייתכן צורך בהתערבות כירורגית. ניתוחי סינוסים (FESS) בילדים נשמרים למקרים מורכבים ועקשניים בלבד, ובדרך כלל מבוצעים רק בגיל ההתבגרות לאחר סיום התפתחות הפנים. ברוב המוחלט של המקרים אצל ילדים, הדגש הוא על טיפול תרופתי מיטבי, איזון מחלות רקע ומעקב סבלני עד שהילד יגדל ומערכת החיסון שלו תתחזק.

דגלים אדומים: מתי לפנות מיד לחדר מיון?

למרות שברוב המקרים סינוסיטיס חולפת עם טיפול מתאים וללא השלכות, חשוב מאוד להכיר את סימני האזהרה המעידים על סיבוך אפשרי ומסוכן. הסינוסים ממוקמים בסמיכות קריטית לארובות העיניים ולמוח. התפשטות של הזיהום לאזורים אלו היא מצב חירום רפואי. אם אתם מבחינים באחד מהתסמינים הבאים אצל ילדכם, יש לפנות באופן מיידי לבדיקה בחדר מיון:

• נפיחות, אודם או כאב סביב העין: במיוחד אם הנפיחות גורמת לבליטה של גלגל העין או להגבלה בתנועות העיניים.
• כאב ראש חזק ופתאומי: כאב ראש שאינו מגיב למשככי כאבים רגילים.
• עורף נוקשה: קושי או כאב בכיפוף הראש קדימה לכיוון החזה.
• שינוי במצב ההכרה: בלבול, ישנוניות יתר, הקאות או רגישות קיצונית לאור.

סימנים אלו עלולים להעיד על התפשטות הזיהום לארובת העין (צלוליטיס אורביטלית) או לקרומי המוח (דלקת קרום המוח), מצבים הדורשים אשפוז ומתן אנטיביוטיקה תוך ורידית באופן דחוף.